אבטחה ושדרוג של אפליקציה שנבנתה בעזרת AI

אבטחת אפליקציה שנבנתה בעזרת AI מתחילה בבדיקת הגישה לנתונים מחוץ למסך שהכלי יצר. לפני פיילוט, מפו את הקוד והספקים, פתחו שני חשבונות דמה, בדקו מה כל אחד יכול לקרוא ולשנות, וסרקו סודות ותלויות. לאחר מכן הגדירו סביבת בדיקה, גיבוי ודרך להחזיר גרסה. באפליקציית ווב שנבנתה בכלי AI, המטרה היא לדעת שהכללים נשמרים בשרת או במסד הנתונים גם כשבקשה מגיעה ממסלול אחר בדפדפן.

נניח שמנהלת עסק בנתה פורטל שבו לקוחות מגישים בקשות שירות ועוקבים אחריהן. הדמו נראה טוב, והבונה מציג לכל לקוח רשימה מסוננת. לפני שמחברים מידע אמיתי, צריך לבדוק אם לקוח יכול לראות פריט בודד דרך קישור שקיבל, לצפות בקובץ אחרי שיצא מהחשבון או לגשת לנתונים מאפליקציה נוספת שמתחברת לאותו שירות. אלה בדיקות פשוטות בסביבת דמה שמגלות אם הסינון בממשק תואם למדיניות הנתונים בפועל.

מה בודקים לפני שמחברים מידע אמיתי?

התחילו במפה קצרה. רשמו היכן נמצא קוד הפרויקט, היכן הוא נפרס, איזה שירות מנהל כניסה, מה שומר רשומות וקבצים, ולאילו שירותים נשלחות הודעות. ליד כל חלק כתבו מי הבעלים ומי יכול לשנות הגדרות. כאשר כלי הבנייה מפיק מאגר קוד או יוצר מסד נתונים באופן אוטומטי, בדקו בפועל איזה חשבון מחזיק בגישה ואילו הגדרות השתנו מהתבנית המקורית. המפה מסייעת גם להעביר אחריות מאדם שבנה אב טיפוס לצוות שמתחזק מוצר.

בדקו אילו תהליכים כבר יושמו במערכת ואילו מופיעים רק בהדגמה. למשל, תפריט מנהל שנפתח אחרי כניסה יכול להיות מחובר לשירות נתונים מורשה, או להישען על סימון תפקיד במסך. בקשו ממי שבודק לעקוב אחרי הפעולה עד למקום שבו מתקבלת ההחלטה. השאלה היא איזה רכיב מחליט שהשולח רשאי לשנות את הפריט, ומה הוא בודק בכל בקשה.

בשלב הזה משתמשים בנתוני דמה המדמים את הגודל והמבנה של הנתונים האמיתיים. הכינו חשבון לקוח א׳, לקוח ב׳, איש תמיכה ומנהל. תנו לכל לקוח רשומה שלו, הוסיפו קובץ וכתבו אילו פעולות אדם בתפקיד התמיכה אמור לראות. אחרי שהתוצאות ברורות יהיה קל יותר לאמוד כמה עבודה נדרשת לשדרוג ומי צריך לקחת אחריות על כל חלק.

איך בודקים הרשאות בין שני חשבונות?

אתחלו את הבדיקה מחשבון א׳ וצרו בקשה. צאו מהחשבון או פתחו חלון בדיקה נפרד, והתחברו כחשבון ב׳. בדקו אם הפריט מופיע ברשימה, בתוצאות חיפוש, בקישור ישיר או בתצוגת ההורדה. נסו גם פעולה מאושרת אחת בחשבון ב׳ כדי לוודא שמנגנון הבדיקה מזהה הצלחה אמיתית. תוצאה שימושית מראה באותה בדיקה מה המשתמש רואה ומה השירות שמספק את הנתונים מחזיר. OWASP על הרשאות ברמת האובייקט.

תרחישי קבלה לאפליקציה שנבנתה בעזרת AI
פעולה חשבון א׳ חשבון ב׳ מה נשמר כראיה
קריאת בקשה של א׳ מותרת לבעלים נדחית בלי פרטי הבקשה הצגת הממשק ותוצאת השירות
עדכון סטטוס לפי התפקיד והמצב עדכון אסור נדחה הרשומה נשארת במצב נכון
הורדת קובץ לפי הרשאה לקובץ קישור ישן אינו נותן גישה תוצאת הורדה אחרי החלפת חשבון
חשבון הושבת פעולות חדשות מוגבלות בהתאם למדיניות גישה לחשבון ב׳ ממשיכה לפי תפקידו שעת השבתה ותוצאת הבדיקה החוזרת

אם הכלי משתמש ב־Supabase או ב־PostgreSQL, אפשר להגדיר מדיניות ברמת השורה, RLS, בהתאם לדרך שבה השירות ניגש לטבלאות. בדקו מה מותר בכל פעולה, כולל קריאה, יצירה, עריכה ומחיקה, ואילו מסלולים משתמשים בתפקידים או בחיבורים עם הרשאות גבוהות יותר. כתבו גם מה קורה בקבצים, כי למדיניות טבלה ולגישה לאחסון יש הגדרות משלהן. בדקו את המדיניות עם אותם תפקידים שישמשו את המשתמשים. תיעוד Supabase על RLS.

לאחר בדיקת חשבונות לקוח, הוסיפו מעבר תפקיד. לדוגמה, איש תמיכה מפסיק לעבוד מול מחלקה מסוימת, אבל הדפדפן עדיין פתוח על בקשה. ודאו שהתוצאה אחרי רענון או ניסיון לפעול תואמת את מצב הגישה החדש. אם מנהל הארגון יכול לייצא רשומות, בדקו בנפרד את החיפוש, הסינון והייצוא. המידע שנראה בתוך התפריט עשוי להגיע דרך חיבור שונה מהקובץ שמופק להורדה.

בתרחיש קבצים הוסיפו בדיקה שעוברת בין כמה מצבים. פתחו קובץ בחשבון מורשה, סגרו את החלון, צאו מהחשבון ונסו לפתוח שוב את כתובתו בסביבת הבדיקה. אם משתמשים בקישור עם תוקף מוגבל, בדקו מה קורה אחרי שתוקפו פג ואיך הצוות מאפשר למשתמש מורשה לקבל קישור חדש. הגדירו אם קובץ שהוסר מרשימת הבקשות נשאר זמין דרך כתובת ישנה ומה הכלל הנכון למוצר. כך אפשר לבדוק שהמדיניות חלה גם מחוץ למסך שבו הוצג הקובץ.

כאשר שירות שולח קישור אוטומטית, בדקו גם מי אמור לקבל אותו ומה הצעד הבא אם הוא מועבר הלאה. לפעמים הקישור אמור להוביל למסך שמבצע בדיקת הרשאה מחדש. במקרים אחרים מדובר במידע שנועד להיות נגיש לזמן קצר. כתבו את ההחלטה ובדקו אותה בשני המצבים. אם הספק מפיק כתובת חדשה מדי פעם, תעדו מה קורה לכתובות הישנות כשמשנים הרשאה. אלה פרטים שקל להחמיץ כאשר מתקדמים מהר מעיצוב המסך לפרסום.

סרטון הסבר על מדיניות ברמת השורה

ג׳ון מאיירס מציג בערוץ Supabase איך עובדת גישה לרשומות לפי מדיניות. הממשק המוצג בסרטון שייך לגרסה שבה הוא צולם. השתמשו בתיעוד העדכני כדי למצוא את ההגדרות בסביבתכם, ובדקו את המדיניות בפעולה אמיתית עם שני חשבונות.

לצפייה בסרטון של Supabase

מה עושים עם מפתחות וסודות שהוכנסו במהלך הבנייה?

עברו על משתני הסביבה, קוד הדפדפן, תהליכי פריסה וקובצי תיעוד. בדקו איזה מפתח תוכנן להיות ציבורי ואיזה מאפשר פעולה בשם הארגון. מפתח שירות שמעניק גישה מנהלית שייך לרכיב שרת מבוקר ולמערכת ניהול סודות מתאימה. כאשר בודקים את חבילת הדפדפן, ודאו שאין בה ערכים רגישים, גם אם הם הוגדרו במקור כמשתנה. סוג המשתנה והדרך שבה הכלי בונה את האפליקציה קובעים מה מקבל המשתמש.

אם נמצא מפתח רגיש שנחשף, הצוות האחראי מבטל או מחליף אותו אצל הספק ובודק היכן עוד נעשה בו שימוש. בדקו גם איזו גרסה הייתה זמינה ובאיזה פרק זמן, כדי שאיש התפעול יוכל לעבור על הפעילות המתאימה. מחיקה מהקובץ היא חלק מהתיקון. החקירה כוללת גם עותקים שכבר נפרסו, גישה דרך יומני בנייה והשרתים שמשתמשים במפתח החדש. תיעוד GitHub על סריקת סודות.

צילום מסך מהגדרות GitHub שמציג הפעלת Push Protection לדפוס סוד
אפשרות להפעלת Push Protection עבור דפוס מותאם בממשק GitHub. זמינות התכונה תלויה בתוכנית ובהגדרות המאגר. מקור GitHub Docs.

איך בודקים ספריות ושינויים שכלי ה־AI הוסיף?

השוו גרסה לגרסה ובדקו אם נוספה ספרייה, אם הוחלף ספק ואם הורחבה הרשאה לשירות קיים. עבור כל שינוי, כתבו איזו יכולת נדרשה ומה השתנה בפיתוח כדי להשיג אותה. בדקו את הקובץ שמגדיר את התלויות ואת קובץ הנעילה, שכן גם עדכון עקיף עשוי לשנות רכיב שנמסר ללקוחות. השתמשו בסריקת תלויות כדי לזהות ממצאים ידועים ובדקו את מסלול השימוש הרלוונטי לפני שמאשרים עדכון.

כדאי לשמור שינוי קטן אחד בכל פעם. למשל, עוברים קודם על ההרשאות לקריאה, אחר כך על הורדת קבצים, ורק אז על שינוי בשירות הודעות. כאשר כל שינוי משויך לבדיקה, קל יותר לאתר מה גרם לבעיה ולעדכן את האפליקציה בלי לשבש תהליך שכבר נוסה. גיבוי, build שאפשר לשחזר ותהליך סקירת קוד משמשים יחד כשהכלי מציע לשנות כמה קבצים באותה בקשה.

צילום Dependency Review ב-GitHub שמציג אזהרת פגיעות עבור תלות ששונתה
דוגמת אזהרת פגיעות בסקירת תלויות לפני מיזוג שינוי. מקור GitHub Docs.

איך משדרגים את האפליקציה בלי לאבד שליטה?

קבעו איזו גרסה היא בסיס הבדיקה. במידת האפשר ייצאו או סנכרנו את הקוד למאגר שבשליטת הארגון ושמרו תיאור של סביבת הפריסה. פתחו סביבה נפרדת עם מצב נתונים ידוע והגדירו בה שני חשבונות בדיקה. אם שינוי כולל מבנה של מסד נתונים, בדקו מה קורה לרשומות שנוצרו לפניו, אילו שדות יופיעו אחרי השדרוג ואיך אפשר לבדוק שחזור. כך הפיילוט מתחיל עם תהליך שהצוות יכול לחזור עליו.

הגדירו תוצר שאפשר לקבל בסיום כל שלב. לדוגמה, שלב אחד מסתיים אחרי שבכל מסלול גישה אפשר להסביר מי מורשה ומהי הבדיקה. שלב נוסף מסתיים כאשר המפתח הנכון נמצא בשרת והדפדפן מקבל רק את מה שנדרש להפעלה. באחרון מריצים את כל הפעולה בשתי גרסאות ומוודאים מה יראה משתמש עם רשומות ישנות. כדאי לערב גם איש מוצר שמכיר את הפעולה העסקית וגם מפתח שמבין את השירותים שדרכם היא עוברת.

במסגרת השדרוג, החליטו מה יקרה כאשר רכיב חיצוני משתנה. אם שירות דוא״ל לא מצליח לשלוח אישור, למשל, האם הבקשה העסקית נשמרת והאישור ממתין? האם המשתמש רואה שהיא התקבלה? האם צוות התמיכה יכול להבין באיזה שלב אירעה הבעיה? תכנון כזה עוזר להפוך תיקון אבטחה או החלפת שירות לשינוי שאפשר לבדוק בלי לשבור את העבודה היומיומית.

מה בודקים בשבוע הראשון של פיילוט?

פתחו גישה לקבוצה מוגדרת והסבירו מי מקבל פניות. עקבו אחר כשלי כניסה, פעולות שלא נשמרו ובקשות שנדחו. אם יש עלייה פתאומית בשגיאות, בדקו האם היא קשורה לגרסה, לתפקיד או לחיבור אחד. צמצמו את המידע שנרשם לתפעול, ותעדו דרך לזהות גרסה, פעולה וזמן מבלי לשמור תוכן רגיש שלא דרוש לבדיקה. תרגיל קצר של שחזור או חזרה לגרסה קודמת לפני הפיילוט מצמצם את זמן הניסוי כאשר מתגלה פער.

הכינו נקודת החלטה לפני הרחבה. האם מישהו מחוץ לתפקיד שלו קיבל מידע? האם יש בדיקות עבור גרסאות חדשות? האם איש צוות נוסף מסוגל לפרוס תיקון? אם התשובות אינן ידועות, הגדירו מה צריך לבדוק ומי מבצע את העבודה. אפשר להיעזר בדרישות OWASP ASVS עבור אפליקציית ווב ולהתאים אותן לערך העסקי, לנתונים ולסוג המשתמשים. OWASP ASVS.

דוגמה לתוכנית שדרוג בשלושה צעדים

בפורטל בקשות השירות, מתחילים בהגדרת שני תפקידים בלבד, לקוח ונציג. רשמו מה כל אחד יכול לעשות, כולל פתיחת בקשה, העלאת קובץ ושינוי סטטוס. אחר כך עקבו אחרי שלוש הפעולות בקוד ובספקים. אם בדיקת המשתמש נעשית בשירות ההזדהות, בדקו היכן מתקבלת החלטה לגבי הבקשה המסוימת. אם אחד המסלולים עובר דרך פונקציה עם גישה רחבה, הגדירו איזה מידע היא צריכה לבדוק לפני שהיא מבצעת עדכון.

בשלב השני מכינים בדיקות שחוזרות על עצמן. לקוח א׳ פותח בקשה, לקוח ב׳ אינו מקבל אותה בחיפוש, ונציג יכול להגיב רק לאחר שויך אליה. מוסיפים מקרה של קובץ שהועלה לבקשה שנמחקה או נסגרה. עבור כל מקרה נשמרת תוצאה נטולת מידע רגיש שמראה איזה תפקיד פעל, באיזו גרסה ומה התקבל. כך אפשר לחזור על אותה בדיקה לאחר שכלי ה־AI מציע שינוי בממשק, במדיניות או בתלויות.

בשלב השלישי מריצים ניסיון פריסה ותרגיל שחזור. הצוות פורש את הגרסה בסביבת בדיקה, טוען דוגמה של רשומות ישנות ובודק ששלמותן נשמרת גם אם נדרשת חזרה. אם שינו את המבנה של מסד הנתונים, מסכימים מראש באילו תנאים אפשר לחזור לגרסת היישום הקודמת ומה עושים כשהיא אינה מתאימה למבנה החדש. לאחר התרגיל ניתן לכתוב תהליך קצר עבור גרסה אמיתית ולבחון מי יכול להפעיל אותו.

איך מצמצמים הרשאות לספקים שהאפליקציה מפעילה?

בפורטל שירות, ייתכן שהמערכת מפעילה ספק דוא״ל ומעבירה לו הודעת אישור. למפתח שנועד לשלוח הודעות אין צורך לקבל גישה לנתוני הארגון או לקבצים. בדקו אילו פעולות אפשר לבצע איתו, באיזו סביבה הוא פעיל ואיך מבטלים אותו במקרה הצורך. אם יש שירות שמסכם מידע, החליטו איזה תוכן מותר לשלוח אליו ובאיזה רגע. תכנון הגישה לפי הפעולה מקל לזהות מה הושפע במקרה שספק משנה התנהגות.

שאלו גם מי מחזיק בחשבון בשירות חיצוני. אם הוא שייך לאדם שיצר את אב הטיפוס, קבעו איך הארגון יקבל שליטה ומה יקרה לפריסה כאשר אותו אדם עוזב. עבור כל חיבור תעדו היכן ההרשאה ניתנת, מי יכול להחליף אותה ומה נבדק לאחר שינוי. כשיש כמה סביבות, בקשו דוגמה שמראה שפעולת בדיקה לא שולחת הודעה ללקוח אמיתי או נוגעת במידע שכבר נמצא בשימוש.

איזה מידע כדאי לשמור לתחזוקה?

אחרי הטיפול בממצאים, כתבו דף קצר למי שימשיך את הפרויקט. הוא יכול להכיל רשימת שירותים, קישור למאגר שבשליטת הארגון, דרכי פריסה ושמות תפקידים. תעדו את מיקום ההגדרות בלי לכלול את הערכים הסודיים עצמם. אמרו איפה נמצאות בדיקות הקבלה, איך מבדילים בין סביבת ניסוי לגרסה פעילה ומי מוסמך להחליט על שחרור. כשאירוע מגיע מאוחר יותר, הצוות יכול להתחיל מהתיעוד ולא מתהליך חיפוש ארוך.

אפשר להכין גם יומן קטן של החלטות אבטחה. למשל, תאריך ההחלטה לאפשר חיפוש לפי שם, אילו תפקידים קיבלו אותו והבדיקה שמראה שהרשומות נשארות מבודדות. בעת שינוי תפקיד או הרחבה לשותף, חוזרים להחלטה ומעדכנים את תרחישי הבדיקה. אם שומרים רק את הפרומפט שפתח את התהליך, קשה לראות מה הוחלט אחרי כמה סבבים ומה התוצאה שמחויבים לספק בפועל.

לבסוף, בחרו תאריך שבו תחזרו על תרחיש המשתמש הרגיש ביותר. בדקו שהמפתח עדיין תואם לתפקיד, שהגרסה שנפרסה ניתנת לזיהוי ושאדם נוסף מסוגל להוציא תיקון. כאשר השדרוג מצליח, הידע נגיש לצוות ותוצאות הבדיקה מוסיפות להגן על התהליך גם כשהמוצר מתרחב.

שאלות נפוצות על אבטחת אפליקציות שנבנו ב־AI

האם סריקה אוטומטית מספיקה לפני פרסום?

סריקה יכולה לזהות ממצאים מוכרים ולהפנות למקומות מסוימים בקוד או בהגדרות. צריך לבדוק גם תרחישים לפי התפקידים והנתונים של המוצר, כולל מעבר חשבון, קישור ששותף וספק שאינו מגיב.

איך יודעים אם אפשר לשדרג פרוטוטייפ קיים?

בדקו אם אפשר להגיע לקוד, לנתונים והגדרות הפריסה, ולהריץ את התהליך בסביבה נפרדת. כאשר יש תיעוד ובדיקות, אפשר לרוב לבחור שלב קטן, למדוד מה תוקן ולהחליט איך להמשיך.

מה כדאי להביא לבדיקת היתכנות?

מפה של השירותים, דוגמה של תהליך מרכזי, שני חשבונות בדיקה והסבר מה נחשב נתון רגיש. מומלץ לצרף גם איך מפרסמים היום גרסה ומה אפשר לשחזר אם פעולה נכשלת.

רוצים להמשיך מדמו לגרסה שמשרתת משתמשים? מדריך בניית אפליקציה בעזרת AI מכסה את שלבי ההתחלה, ומדריך אבטחת אפליקציות מרחיב על בדיקות קבלה במובייל. אפשר לשתף את צוות Dreamview Apps בתרחיש ובסביבות שבניתם.